שין ספלינט – Shin Splints הוא מושג המתייחס לכאב הקיים לאורכה של עצם השוק באספקט האחורי-פנימי (עצם הנקראת Shin Bone, או עצם ה-Tibia). פציעה זו משתייכת לקבוצת פציעות הנגרמות משימוש יתר (Over Use) בדומה לשברי מאמץ. פציעת ספורט זו אופיינית לאתלטים ועל פי מחקרים מהווה בממוצע כשישית מהפציעות בקרב רצים.
בשורות הבאות מסביר ד"ר סאם חמיס, פיזיותרפיסט מומחה לביומכאניקה קלינית וניתוח תנועה, ממה נובע הכאב (משתדל לעשות זאת במילים פשוטות:), ממה עליכם להימנע, כיצד לטפל בשין ספלינט וההבדלים בין שין ספלינט לבין שברי מאמץ. בנוסף, מצורף סרטון וידיאו השופך אור על הפציעה, על האבחון והטיפול בה.
חשוב לדעת כי המקרים הקלים של שין ספלינט מתאפיינים בכאבים המופיעים רק בזמן פעילות, בעוד שבמקרים החמורים יתכנו כאבים אפילו בזמן מנוחה. לעיתים, יופיעו כאבים בתחילת פעילות גופנית, יחלפו וכעבור מספר דקות יחזרו שוב. אם הנהנתם לקריאת הפתיחה אז כדאי לקרוא עד הסוף מכיוון שיש בכוחכם לעשות הרבה פעולות שיטיבו עם מצבכם!
השאלון הקצר הבא נועד להבין אם הסימפטומים שאתם חווים עשויים להצביע על שין ספלינט.
- אנא ענו על השאלות הבאות בכנות כדי שנוכל לאבחן טוב יותר את מצבכם.
שין ספלינט
ממה נובע הכאב?
ראשית נבין את המנגנון המוביל לכאבים. פציעה מסוג שין ספלינט משתייכת לקבוצת פציעות הנגרמות משימוש יתר (Over Use) בדומה לשברי מאמץ. הפציעות נגרמות ממיקרו-טראומה חוזרת המובילה לנזק רקמתי ומתבטאת בתהליך ניווני של התאים (פנים וחוץ-תאי), באופן דומה לפציעה הנקראת שברי מאמץ שכולם מכירים. להמחשה והסברת הנושא, ניתן לומר כי הרקמות בגוף נמצאות בתהליך מתמיד של פגיעה והחלמה (כתוצאה מהעומס המופעל עליהן), וכאשר מופר האיזון בין מידת העומס לבין יכולת ההחלמה הטבעית של הרקמה (מוטה לכיוון עומס מוגבר), אז מתרחשת פציעה. מדובר בנזקים מצטברים לרקמה שעלולים להפוך סימפטומטיים (להתבטא בכאב) לאחר זמן מה.
פציעה מסוג Shin Splint נגרמת מעומסים גדולים המופעלים על השרירים הנאחזים בעצם השוק (הנקראים Tibialis Posterior או Soleus).
הפציעה יכולה לנבוע מחזרה מוקדמת לפעילות (לאחר מנוחה ממושכת) או בשל עומס יתר המתרחש בתקופת האימונים.
אז מהו "עומס יתר" אתם שואלים? כמו שאמר מיודענו אלברט איינשטיין – הכל יחסי, ההגדרה עבור אדם שלא קרע זוג נעליים על ממשטח הריצה בהשוואה לאתלט שגמע בריצה מרחקים ארוכים היא שונה בהחלט.
מהם גורמי הסיכון לתופעה של שין ספלינט?
ישנם מספר גורמי סיכון ל-Shin Splints הנחלקים לגורמים פנימיים (Intrinsic) וחיצוניים (Extrinsic).
גורמים פנימיים לשין ספלינט:
- פרונציה מוגברת של כפות הרגליים העלולה להוביל לעומסי יתר של שרירי Tibialis Posterior / Soleus.
- מבנה אנטומי של הגפה התחתונה בפרט ושל השלד בכלל, עשויים לגרום לפרונציה מוגברת של כפות הרגליים כגון סיבוב פנימי מולד של עצם הירך וורוס מוגבר של הברך (מה שידוע בתור רגלי O), זווית הפוכה מוגברת (רגלי X) ואפילו הבדל באורך רגליים פונקציונלי עם פיצוי על ידי פרונציה מוגברת בצד אחד.
- חולשת שרירים.
מבין הגורמים החיצוניים ניתן למצוא:
- נעליים לא מתאימות, לדוגמה כאלה שאינן מספקות תמיכה מספקת בכפות הרגליים.
- טכניקת ריצה לקויה.
- ריצה על משטחים משתנים ולא אחידים. גם משטחים רכים מדי, דוגמת חול ים, עלולים להעלות את הסיכון.
- תכנית אימונים לא מאוזנת ועומסים מוגברים (ולא הדרגתיים).
מה יש לכם שין ספלינט או שברי מאמץ?
נקודה חשובה מאוד שדורשת הבהרה והבנה בהקשר של שין ספלינט הינה האבחנה המבדלת בין Shin Splints לבין שברי מאמץ (Stress Fracture).
מכיוון שהמושג הרפואי המקביל לשין ספלינט הוא Medial Tibial Stress Syndrome יוצר בלבול בין האבחנות השונות.
מאחר וקיים דמיון עם הסימפטומים של שברי מאמץ, נדרשת אבחנה נכונה בין המצבים, על אף שלעתים תיתכן פגיעה משולבת. ננסה לעשות סדר אחת ולתמיד…
מספר "כללי אצבע" ומאפיינים לגבי כל אחת מהאבחנות:
1. מבנה כף הרגל – פרונציה מוגברת של כפות הרגליים מתאימה למצבים של שין ספלינט מאחר והיא מובילה לעומסי יתר על השרירים שמנסים מצדם לתת תמיכה ו"לתקן" את הקריסה. מנגד, כפות רגליים המאופיינות בקשת גבוהה וסופינציה מוגברת אינן מהוות בולמי זעזועים, כך שעצם השוק עדיין נתונה לעומסים גבוהים בעת נחיתה על כף הרגל – לפיכך, האבחנה הנפוצה יותר היא – שברי מאמץ.
2. כאבים על רקע שברי מאמץ, סבירות גבוהה שיופיעו בכל נשיאת משקל על הרגל (דריכה באשר היא), ומנוחה היא הטיפול היעיל במקרה זה. כמו כן, ניתן להתאים מדרסים לשברי מאמץ שיסייעו לפיזור לחצים אופטימלי בכף הרגל.
3. במקרי Shin Splints- מאחר ומקור הכאב בשרירים (הנתונים לעומסי יתר), הטיפול מחייב את שיקומם של אותם השרירים. מנוחה בלבד איננה יכולה להיות הפתרון. לכן, במקרים שהכאבים חוזרים ותוקפים (על אף שכבר נעשה ניסיון מנוחה משמעותי), המסקנה העולה היא שככל הנראה לא מדובר בשברי מאמץ.
4. מיפוי ובדיקות הדמיה אחרות, לא בהכרח יוכלו לכוון למתן אבחנה חד משמעית מאחר והן מדגימות אזור קליטה מוגבר באזור השוק, מצב שמאפיין הן שברי מאמץ והן- Shin Splints. אולי זה סנונית שמביאה איתה בשורה (אך מוקדם לדעת) במחקר מסוים נמצא כי במקרי Shin Splints הקליטה במיפוי מאופיינת בקווים אנכיים (לאורך עצם השוק) לעומת קליטה מקומית במקרי שברי מאמץ.
איך מתבצע טיפול בשין ספלינט?
לאחר שהבנו במה מדובר ונוכחנו כי מנוחה אינה הפתרון, צריך לטפל בבעיה.
1. הפחתת העומס – אין הכוונה הפסקה מוחלטת של פעילות, אלא הפחתה לרמה שאינה גורמת להחרפת הכאב. כאמור – מנוחה איננה הפתרון! על ידי תיקון מנח כף הרגל תתאפשר הורדת עומס מהשרירים ועל ידי טיפולים פיזיותרפיים שמרניים יתוקנו הליקויים המכניים שמובילים לפתולוגיה.
2. טיפול סימפטומטי – מטרתו של טיפול כזה הוא הפחתה של כאב והוא יכלול עיסוי לאורך נקודת האחז של השריר, בסמוך לעצם ובנוסף גם דיקור.
3. תיקון מכני – מטרתו של תיקון מכני הינו להשפיע על הגורמים הפנימיים שתוארו. התאמת מדרסים לשין ספלינט ו/או שימוש בנעלים תומכות שמטרתן הפחתת מידת הפרונציה של כפות הרגליים והורדת עומסי שרירי השוק. גם שימוש בחבישות כגון קינזיו-טייפ Kinesio-Tape יכול לתרום לתיקון המכני ולסייע בהפחתה מעומס השרירים.
4. תרגול, להבדיל ממצב של שברי מאמץ, בשין ספלינט מדובר בשרירים המצויים תחת עומס יתר. לכן, תרגול שמשפר ומחזק שליטה מוטורית של אותם השרירים הוא נחוץ והכרחי.
כדאי לשלב תרגול פונקציונלי ותרגול על משטחים ניידים.
5. שימוש בתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידליות (NSAIDS) בהמלצת רופא במצבים בהם קיימים כאבים אקוטיים גם במנוחה.
