אתלטים רבים פונים לקבלת טיפול פיזיותרפי בעקבות פציעות ספורט שכיחות הנובעות מאימונים לקראת ריצת מרתון ומריצת המרתון עצמה. מהן פציעות הריצה השכיחות? כיצד מטפלים בהן? על אילו אלמנטים כדאי לשים דגש כאשר בונים תכנית טיפולית וכיצד מונעים פציעות ספורט בעתיד.
הסיבות העיקריות לפציעות ספורט אצל רצי מרתון:
1. מבנה אנטומי- בריצת מרתון של 42 ק"מ אנו מבצעים תנועות חוזרניות רבות. תנועות אלו גורמות לעומס רב על המבנה השלדי שלנו. במידה ומראש קיימת לנו בעיה מבנית כגון אסימטריה מסוימת, חולשה, מנח אבנורמלי של כפות הרגליים ועוד, אנו נתונים בסכנה מוגברת להתרחשותן של פציעות ספורט.
2. גוף מועמס מדי מהר מדי- עומס יתר על המפרקים ועל מערכת השלד –שריר עשוי לגרום לכשל במבנה גופני כלשהו אשר יבוא לידי ביטוי בכאב. תנועות חוזרניות באימונים מפרכים כולל בריצת מרתון עצמה, עלולות לבוא לידי ביטוי כפציעה.
הדרך הנכונה להתמודד עם התוצאה של הגורמים הללו היא טיפולי פיזיותרפיה שמרניים. תכנית הטיפול האופטימאלית תשלב תרגילים, חיזוקים, שמירה על אורכי שריר מתאימים, אלקטרותרפיה, טייפינג מסוגים שונים, וכן שילוב של דיקור מערבי. באותה מסגרת טיפולית נמליץ על הפחתת עומסים נכונה באימונים. בתכנית הטיפול ניתן משקל רב למקור הכאב והפגיעה. שכן, כל ליקוי שייפתר ברמת "כיבוי שריפות" ולא באמת במקור הבעיה, עשוי להזיק בהמשך ולהופיע בתדירויות ועוצמות גבוהות יותר.
פציעות שכיחות וטיפולים
שברי מאמץ
1. פציעה זו הינה פגיעה ישירה בעצם. מדובר בשברים מינורים במיקום אופייני כגון אורך עצם השוק או בכפות הרגליים. שברי מאמץ מתרחשים כתוצאה מתנועות חוזרניות והינם אופיינים לריצות ארוכות וקפיצות. סיבה נוספת להיווצרות שברי מאמץ הינה תכנית אימונים חדישה שאינה מותאמת. זאת בשל העומס הרב והפתאומי המופעל על הגפה התחתונה בכף הרגל ובשוק. היסטוריה של מחלות עצם כרוניות כגון אוסטאופרוזיס עשויות לגרום לאדם לשברי מאמץ גם כתוצאה מפעילות נורמלית שאינה מואמצת.
שין ספלינטס
2.
השין ספלינטס הינה אבחנה שבקלות ניתן לטעות בה כאבחנה מבדלת לשברי מאמץ. התופעה נפוצה בשכיחות של 6-16% מבין כל פציעות הספורט הנפוצות לאצנים. הכאבים מופיעים בחלקה הפנימי אחורי של השוק. לרוב יופיע הכאב בזמן פעולה אך לעיתים גם במנוחה. התופעה לרוב תתרחש בשל תנועות חוזרניות ושימוש יתר בשרירים שאוחזים בעצם השוק. הכאב עשוי להופיע רק כעבור תקופה מסויימת של פעילות ולא מיד עם תחילתה. (לקריאה מעמיקה אודות shin splints)
(Iliotibial band syndrome (ITB
3. סינדרום זה מיקומו לאורכה החיצונית של עצם הירך עד עצם השוק. המבנה המדובר הינו רצועה מאסיבית אשר בה נאחזים שרירים המייצבים את האגן ואלו המפעילים את הברך בריצה ובהליכה. בקצה החיצוני של עצם הירך קיימת בליטה שמעליה שק נוזלים המאפשר תנועתיות חלקה של הרצועה בעת הפעלה של הברך. גירוי יתר באזור זה יגרום לכאב אופייני אצל רצים בצד הברך הנקרא
תסמונת ITB.
.
דלקת גידים
4.
דלקת בגיד בכתף, במרפק, בשורש כף יד, בברכיים או בעקב כף הרגל היא תופעה מאוד שכיחה. דלקת זו הינה תוצאה של גירוי יתר של רקמה המחברת בין שריר לעצם. התופעות האופייניות יהיו כאב ורגישות באזור המדובר. גיד יכול להיפגע באופן חלקי אך גם יכול להיקרע באופן מלא. כאשר הטיפול ההכרחי יהיה עד כדי תיקון באמצעות כירורגיה. במקרים היותר שכיחים של דלקת בגיד הפתרון יהיה ע"י תרופות אנטי דלקתיות, טיפול שמרני בפיזיותרפיה ושילובה של מנוחה מתאימה.
Runner's knee
5. כאב בקדמת הברך הוא פגיעה אופיינית ושכיחה בקרב רצים. הכאב יופיע בתנועה החוזרנית של כיפוף הברך בעת הליכה, ריצה, קפיצה ואף רכיבה על אופניים. סיבות נוספות, מעבר לכיפוף חוזר של הברך, הם העומסים בזויות מסוימות המופעלים על הברך כמו בתרגילי לאנג' וניתור. לרוב, הסיבה להופעת הכאב תהיה חוסר איזון שרירי באזור הירך והברך אשר מסיטים את הפיקה מהמסלול שלה. מנח ביומכאני אבנורמלי של הגפה התחתונה יגרום לתזוזה לא אופטימלית של הפיקה במסלולה ומכאן הדרך לכאב היא קצרה.
טיפול בפציעות ספורט
הטיפול באיימקס מתקיים באופן אקטיבי בתוך תבניות תנועה נכונות. בנוסף, יש התייחסות לתפקוד בו מופיע הכאב. בריצה למשל, נאתר את מנח המפרק שאינו תקין, נחזק בהתאם ואף נמליץ על הנעלה מתאימה וספציפית למנח. במידת הצורך, תבוצע גם התאמת מדרסים ביומכניים. הסיכוי להצלחת הטיפול השמרני תלוי בהתייחסותנו לכל הרכיבים בגישה של האבחון והטיפול הביומכאני. המרכיבים יהיו כח השרירים, אורך השריר וגמישותו, המנח האנטומי של מערכת השלד ותבנית התנועה. תכנית האימונים תכלול שילוב של מנוחה יחד עם עליה הדרגתית בעומסים.
