מרפק גולף – Golfer's Elbow

מרפק גולף (Medial Epicondylitis) הינה פגיעה שכיחה המתבטאת בדלקת והתנוונות של גידי השרירים המתחברים לחלק הפנימי של המרפק (medial epicondyle). למרות שמה המטעה, הפגיעה אינה ייחודית לשחקני גולף, ויכולה להופיע אצל כל אדם המבצע תנועות חוזרניות של כף היד והאמה, במיוחד תנועות המערבות כיפוף כף היד והאצבעות.

 

מהו מרפק גולף (Medial Epicondylitis)?

מרפק גולף היא פגיעה בקבוצת הגידים המחברים את שרירי האמה הפנימיים (flexor-pronator mass) אל העצם בחלק הפנימי של המרפק. הפגיעה מתרחשת בעיקר בגידים האחראים על כיפוף כף היד והאצבעות כלפי מטה (flexor carpi radialis ו-pronator teres). הפתולוגיה מתפתחת בדרך כלל באופן הדרגתי כתוצאה מעומס חוזר על הגידים.

 

מנגנון הפגיעה ושלבי התפתחות מרפק גולף

מנגנון הפגיעה במרפק גולף מתפתח כתוצאה משילוב של גורמים ביומכניים ופיזיולוגיים. הפגיעה מתרחשת בעיקר כאשר מופעל עומס חוזר ומתמשך על קבוצת השרירים המכופפים את כף היד. במהלך פעילויות יומיומיות או ספורטיביות, מתבצעות תנועות חוזרניות של סיבוב האמה פנימה (pronation), המלוות בכיפוף חוזר של כף היד. שילוב זה של תנועות, יחד עם עומס מוגבר על כף היד, יוצר מתח משמעותי בנקודת החיבור של הגידים לעצם המרפק.

התפתחות הפגיעה במרפק גולף מתרחשת בשלושה שלבים עיקריים. בשלב הראשוני, המכונה השלב הדלקתי, מתפתחת תגובה דלקתית מקומית באזור חיבור הגידים לעצם. בשלב זה, המטופלים חווים כאב חד בעת הפעלת כוח, המלווה לעיתים בנפיחות קלה באזור. תסמינים אלו מהווים את האות הראשון לכך שהרקמה נמצאת תחת עומס יתר.

עם התקדמות הפגיעה, מתפתח השלב הניווני, בו מתרחשים שינויים מבניים משמעותיים בגיד. בשלב זה, מתחילה להופיע רקמת צלקת באזור הפגוע, וחלה ירידה הדרגתית באיכות הרקמה. שינויים אלו משפיעים על יכולת הגיד לתפקד באופן אופטימלי ולהתמודד עם עומסים.

אם הפגיעה אינה מטופלת כראוי, היא עלולה להתפתח לשלב הכרוני. בשלב זה מתקבעים שינויים קבועים ברקמה, המלווים בכאב מתמשך והגבלה תפקודית משמעותית. מצב זה עלול להשפיע באופן ניכר על איכות החיים ועל היכולת לבצע פעילויות יומיומיות בסיסיות. לכן, חשוב לזהות את הפגיעה בשלביה המוקדמים ולהתחיל בטיפול מתאים מוקדם ככל האפשר.

 

תסמינים של מרפק גולף

מרפק גולף מתאפיין במגוון תסמינים המשפיעים על תפקוד היד והמרפק. התסמין הבולט ביותר הוא כאב בצד הפנימי של המרפק, אשר מתגבר משמעותית בעת הפעלת כוח. מטופלים מדווחים על רגישות מקומית למגע באזור האפיקונדיל המדיאלי, כשהכאב מחמיר במיוחד בעת ביצוע פעולות ספציפיות. פעולות אלו כוללות כיפוף כף היד כלפי מטה, סיבוב האמה פנימה, אחיזת חפצים ואפילו פעולה פשוטה כמו לחיצת יד.

לצד התסמינים העיקריים, קיימים מספר תסמינים נלווים המשפיעים על התפקוד היומיומי. מטופלים רבים חווים חולשה משמעותית בכף היד ובאחיזה, המתבטאת בירידה בכוח האחיזה ובקושי בביצוע פעולות יומיומיות פשוטות. בנוסף, מופיעה לעיתים הגבלה בטווח התנועה של המרפק, המלווה בנוקשות בולטת בשעות הבוקר או לאחר תקופות של חוסר פעילות. במקרים רבים, הכאב אינו נשאר מקומי אלא מקרין לאורך האמה ולעיתים אף מגיע עד כף היד. במקרים מתקדמים, המטופלים עלולים לחוות תחושת אי-נוחות גם במצבי מנוחה.

חשוב להבין כי מרפק גולף מתבטא בדרגות חומרה שונות. בדרגה הקלה, המטופלים חווים כאב קל בזמן פעילות, אשר חולף במנוחה וכמעט אינו משפיע על התפקוד היומיומי. בדרגה הבינונית, הכאב מתגבר ומגביל חלק מהפעילויות, מה שמחייב ביצוע התאמות בשגרת החיים. בדרגת החומרה הגבוהה, המטופלים סובלים מכאב חזק המלווה בהגבלה תפקודית משמעותית. בשלב זה, הכאב מופיע גם במנוחה ומשפיע באופן ניכר על פעילויות יומיומיות בסיסיות.

הכרת מגוון התסמינים ודרגות החומרה השונות חיונית לאבחון מדויק ולבניית תכנית טיפול מותאמת אישית. זיהוי מוקדם של התסמינים ופנייה לטיפול מקצועי בשלבים המוקדמים של הפגיעה עשויים למנוע החמרה ולשפר משמעותית את סיכויי ההחלמה.

 

גורמי סיכון למרפק גולף

התפתחות מרפק גולף מושפעת ממגוון גורמי סיכון, שהבנתם חיונית לאבחון מדויק ולטיפול יעיל. הגורמים נחלקים לשלוש קטגוריות עיקריות המשפיעות על התפתחות התסמונת:

1. הגורמים המכאניים מהווים את הבסיס הביומכני להתפתחות הפגיעה. הסיכון העיקרי נובע מתנועות חוזרניות של כיפוף כף היד והאצבעות, במיוחד כאשר הן מבוצעות תחת עומס. שימוש ממושך בכלי עבודה ידניים מגביר את העומס על מפרק המרפק, וכאשר מתווספת לכך טכניקה לקויה בפעילות ספורטיבית, הסיכון לפגיעה עולה משמעותית.
2. בהיבט התעסוקתי, מספר גורמים מגבירים את הסיכון להתפתחות התסמונת. עבודה פיזית הדורשת אחיזה חזקה וממושכת מעמיסה על מערכת הגידים והשרירים באזור. שימוש ממושך במחשב במנח שאינו ארגונומי יוצר מתח מתמשך באזור המרפק. מקצועות המחייבים תנועות חוזרניות של כף היד ועבודה עם כלים רוטטים מגבירים גם הם את הסיכון באופן משמעותי.
3. הגורמים האישיים משפיעים על הרגישות האינדיבידואלית לפיתוח התסמונת. הסיכון עולה משמעותית מעל גיל 40, כשהרקמות מאבדות מגמישותן. היסטוריה של פגיעות קודמות במרפק וחולשת שרירים באזור מגבירים את הסיכון לפגיעה. בנוסף, מחלות רקע מטבוליות או אוטואימוניות עלולות להגביר את פגיעות הרקמות.

 

מניעת מרפק גולף

מניעת מרפק גולף מתבססת על הבנת גורמי הסיכון ויישום אסטרטגיות מניעה מתאימות. התאמת סביבת העבודה והרגלי הפעילות הגופנית מהווה את הבסיס למניעה יעילה.

בסביבת העבודה, חיוני לשמור על עקרונות ארגונומיים. יש להקפיד על תנוחת עבודה נכונה, במיוחד בעבודה משרדית ממושכת. שימוש בציוד ארגונומי מותאם כמו תומכי מקלדת ועכבר, יכול להפחית משמעותית את העומס על המרפק. חשוב לשלב הפסקות קבועות במהלך העבודה, במיוחד בעבודה הדורשת תנועות חוזרניות.

בפעילות גופנית וספורטיבית, חשיבות רבה ניתנת לטכניקה נכונה ולהכנה מתאימה. חימום יסודי לפני פעילות מכינה את השרירים והגידים לעומס. חשוב לפתח תכנית אימונים מאוזנת הכוללת תרגילי חיזוק וגמישות לשרירי האמה והמרפק. העלאה הדרגתית בעצימות האימונים מאפשרת לרקמות להסתגל לעומסים באופן בטוח.

תכנית מניעה אישית, המותאמת לגורמי הסיכון הספציפיים של כל אדם, יכולה להיות יעילה במיוחד. התייעצות עם פיזיותרפיסט מומחה יכולה לסייע בבניית תכנית כזו, הכוללת תרגילים ספציפיים והמלצות מותאמות אישית לשינויים בהרגלי העבודה והפעילות הגופנית.

 

 

תהליך האבחון של מרפק גולף

אבחון מדויק של מרפק גולף מחייב תהליך מקיף ומובנה, המשלב מספר רבדים של בדיקה והערכה. הצוות המקצועי במרכז איימקס מבצע תהליך אבחון מעמיק.

תהליך האבחון מתחיל באנמנזה מפורטת, שבמהלכה מתקיים דיאלוג מעמיק עם המטופל. בשלב זה, הצוות המקצועי אוסף מידע חיוני אודות תחילת התסמינים, מאפייני הכאב ומיקומו המדויק. חשוב במיוחד להבין את הגורמים המחמירים והמקלים על התסמינים, וכיצד הם משפיעים על התפקוד היומיומי והתעסוקתי. ההיסטוריה הרפואית של המטופל נבחנת בקפידה, כדי לזהות גורמי סיכון או מצבים רפואיים קודמים שעשויים להשפיע על מצבו הנוכחי.

לאחר האנמנזה, מתבצעת בדיקה קלינית מקיפה הכוללת מספר מרכיבים חיוניים. ראשית, נבדקים טווחי התנועה של המרפק, כולל יכולת הכיפוף והיישור של המפרק, וכן תנועות סיבוב האמה פנימה והחוצה. הבדיקה כוללת גם הערכה מדוקדקת של תנועות כף היד בכל המישורים האפשריים. בהמשך, מתבצעות בדיקות ספציפיות הכוללות מבחני התנגדות לכיפוף כף היד, בדיקת רגישות נקודתית באזור האפיקונדיל המדיאלי, והערכת כוח האחיזה באמצעות דינמומטר. חשוב במיוחד לבדוק את יציבות מפרק המרפק כדי לשלול בעיות מבניות נוספות.

כחלק בלתי נפרד מתהליך האבחון, מתבצעת הערכה נוירולוגית מקיפה. זו כוללת בדיקת תחושה לאורך מסלולי העצב האולנרי והמדיאני, הערכת רפלקסים, ובדיקת תפקוד עצבי כללית. הערכה זו חיונית לשלילת מעורבות עצבית ולזיהוי מקורות אפשריים נוספים לכאב.

במקרים מסוימים, יש צורך בבדיקות הדמיה מתקדמות להשלמת תמונת האבחון. צילום רנטגן משמש בעיקר לשלילת בעיות אחרות, כמו שינויים ניווניים במפרק, הסתיידויות באזור החיבור הגידי, או פגיעות גרמיות. בדיקת אולטרסאונד מאפשרת הערכה דינמית של מצב הגידים והרקמות הרכות, ומסייעת בזיהוי דלקת, בצקת או שינויים מבניים. במקרים מורכבים, ייתכן צורך בבדיקת MRI, המספקת תמונה מפורטת של מבנה הגידים והרקמות הרכות, היקף הפגיעה ומצב המפרק והעצמות הסמוכות.

שילוב כל המרכיבים הללו מאפשר לצוות המקצועי לבנות תמונה מלאה ומדויקת של מצב המטופל, ולהתאים תכנית טיפול אופטימלית המותאמת לצרכיו הספציפיים ולמטרותיו התפקודיות.

 

טיפול במרפק גולף

הטיפול במרפק גולף מתחלק לשני שלבים עיקריים: השלב האקוטי והשלב השיקומי. כל שלב מחייב התייחסות שונה והתאמה אישית של הטיפול למצבו הספציפי של המטופל. גישה טיפולית מקיפה ומדורגת מגדילה משמעותית את סיכויי ההחלמה המלאה.

בשלב האקוטי, המטרה העיקרית היא הפחתת הכאב והדלקת. בשלב זה נדרשת מנוחה יחסית של האזור הפגוע, אך חשוב להדגיש כי אין הכוונה לקיבוע מוחלט של המפרק. קירור מקומי למשך 10 דקות, 3-4 פעמים ביום, מסייע בהפחתת הדלקת והכאב. במקרים מסוימים, ובהתייעצות עם רופא, ניתן לשלב טיפול תרופתי נוגד דלקת. במקביל, חשוב להימנע מפעילויות המחמירות את התסמינים כדי לאפשר לרקמות הפגועות להתחיל בתהליך ההחלמה.

הטיפול הפיזיותרפי בשלב האקוטי מתמקד בהפחתת כאב והדרכה ראשונית. הפיזיותרפיסט מבצע טיפול ידני עדין, תוך שימוש באלקטרותרפיה להפחתת כאב. בשלב זה, המטופל מקבל הדרכה לביצוע תרגילים ביתיים בסיסיים המותאמים למצבו. במקרים מסוימים, נעשה שימוש בטייפינג טיפולי לתמיכה נוספת באזור הפגוע.

עם ההתקדמות לשלב השיקומי, הטיפול הופך למקיף יותר ומתמקד בשיקום פעיל של האזור. הפיזיותרפיה המתקדמת בשלב זה כוללת טיפול ידני מעמיק יותר, הכולל מוביליזציות לשיפור טווחי תנועה, טכניקות לטיפול ברקמות רכות וטיפול בנקודות טריגר. התרגול הטיפולי מתקדם בהדרגה וכולל תרגילי חיזוק, גמישות ומתיחות, וכן תרגילי ייצוב ושליטה מוטורית המותאמים למצב המטופל ולמטרות השיקום.

בנוסף לטיפול הבסיסי, קיימים אמצעי טיפול מתקדמים המשולבים לפי הצורך. אלה כוללים טיפול בגלי הלם, המסייע בזירוז תהליכי הריפוי, אולטרסאונד טיפולי לשיפור זרימת הדם והפחתת דלקת, דיקור יבש לטיפול בנקודות טריגר וטייפינג מתקדם לתמיכה ושיפור התפקוד.

חלק משמעותי מתהליך השיקום כולל תרגילים ייעודיים למרפק גולף. תרגילי המתיחה כוללים מתיחות סטטיות לשרירי האמה, מתיחות דינמיות מבוקרות ותרגילי טווח תנועה אקטיבי. תרגילי החיזוק מתחילים מתרגילים איזומטריים פשוטים, ומתקדמים בהדרגה לתרגילי התנגדות ותרגילי ייצוב מתקדמים, כל זאת בהתאם ליכולת המטופל והתקדמותו בתהליך השיקום.

חשוב להדגיש כי תכנית הטיפול חייבת להיות מותאמת אישית לכל מטופל, תוך התחשבות בגורמי הרקע, חומרת הפגיעה, ומטרות השיקום האישיות. מעקב צמוד והתאמת התכנית בהתאם להתקדמות המטופל הם מפתח להצלחת הטיפול והחזרה לתפקוד מלא.

 

 

טיפול במרפק גולף במרכז איימקס

מרכז איימקס, בניהולו של ד"ר סאם ח'מיס, מציע גישה כוללנית ומקצועית לטיפול במרפק גולף (דלקת בגיד המרפק). המרכז מתאפיין באבחון מתקדם הכולל טכנולוגיה חדישה וניתוח ביומכני מקיף, לצד תכנית טיפול מותאמת אישית המשלבת שיטות טיפול מתקדמות. הצוות המקצועי, הכולל פיזיותרפיסטים מומחים, מציע גישה רב-תחומית לשיקום פגיעות ספורט ועבודה, תוך מעקב צמוד והתאמת הטיפול להתקדמות המטופל. המרכז מדגיש את חשיבות הטיפול המוקדם למניעת החמרה ונזקים עתידיים, ומזמין מטופלים הסובלים מכאבים במרפק לקביעת פגישת אבחון וייעוץ לחזרה מהירה לתפקוד מיטבי.