הייטק בעולם הרכיבה

רכיבת אופניים בתנופה… המספרים מדברים על לא פחות מ- 100,000 רוכבי אופניים בישראל, מתוכם מעל 4,000 רוכבים הלוקחים חלק בתחרויות. בנוסף, ישנו גידול שנתי של כ- 20% ביבוא ציוד אופניים לישראל.

רכיבה על אופניים מומלצת מאוד על ידי אנשי רפואה רבים ונחשבת לענף ספורט המוביל לשיעור נמוך של פציעות בהשוואה לענפים אחרים (ריצה למשל) וזאת בשל עומסים מופחתים החלים על המפרקים בעת רכיבה. אף על פי כן, ומבלי להתייחס לפציעות טראומטיות כמו פגיעות כלי רכב, נפילות וכד', קיימת שכיחות פציעות מסוג Overuse injuries הנובעות כתוצאה מפעילות חוזרנית של המפרקים כגון סיבוב מוגבר של הברך בקרב רוכבי אופניים.

מחקר שבדק שכיחות פציעות בקרבם של למעלה מחמש מאות רוכבי אופניים מצא כי בממוצע 48% מן הרוכבים סובלים מהופעתם של כאבי צוואר, 41% לערך מבעיות ברכיים, 36% מבעיות בישבן ובמפשעה, 31% מפגיעות בגפה העליונה ו-30% סובלים מכאבים בגב (Wilber CA et al, 1995).

גורמים לפציעות רכיבה

הסיבות הבאות עשויות לגרום להופעתן של פציעות חוזרות בקרב רוכבי אופניים:

• מבנה אנטומי לקוי דוגמאות נפוצות: הבדלים באורך רגליים, פרונציה מוגברת, קשתות שטוחות או מורמות בכפות הרגליים (יתר על המידה) ועקמת.
• תכנית אימון שלא מותאמת ליכולות הרוכב או לכושרו הנוכחי – לדוגמה, אימון אינטנסיבי מדי בתחילתה של העונה.
• טכניקת רכיבה לקויה.
• מערכת השרירים והמפרקים – שרירים קצרים או חלשים מידי, הגבלות שונות במפרקים.
• אופניים לא מותאמים לגופו של רוכב האופניים.

בניגוד לגוף האדם בו קיימת אסימטריה בין פלג גוף שמאל וימין (עם שכיחות גבוהה בקרב האוכלוסייה), אופניים הינם מכונה מושלמת וסימטרית. חוסר האיזון בגוף האדם גורם לרוכבים רבים להתאים את עצמם לאופניים. התאמה זו הינה מאולצת ומובילה לתפקוד לא אופטימלי במערכת השרירים והשלד, ועקב כך נגרמות פגיעות שונות, כאבים מגבילים, דיווש לא יעיל וירידה בהספק ובביצועים.

רוכבים ממוצעים מדוושים בקצב של 60-80 סיבובי פדלים לדקה. כלומר, 4000 סיבובי פדל בממוצע לשעת רכיבה.
לעומתם, רוכבים תחרותיים מדוושים בקצבים של 80-90 סיבובי פדל לדקה, כלומר ב 5-6 שעות של תחרויות או אימוני רכיבה מבצעים הרוכבים כ- 24,000-32,000 סיבובי פדלים. נתונים אלה ממחישים יותר מכל כי כל סטייה ולו הקטנה ביותר במנחי המפרקים (כפות הרגליים או הברכיים) המוכפלת בעשרות אלפי סיבובי פדלים הינה פוטנציאל ממשי לגרימת פציעות.

הביומכניקה של הרכיבה

תנוחת הרכיבה כאמור היא אלמנט חשוב מאוד המאפשר קיומו של אימון ספורטיבי בריא. כיום, בעזרת המחקר מבינים אנשי מקצוע ורוכבים מנוסים כי בכדי למנוע פציעות יש צורך בהתאמת האופניים לגופו של הרוכב ולא להיפך. התאמת אופניים לגופו של הרוכב דורשת בדיקה יסודית, מעמיקה ומדויקת.

הביומכניקה של רכיבה על אופניים היא למעשה האינטראקציה בין השפעת כוח השרירים, גמישות המפרקים ומנח העצמות על תנועת הרכיבה. בדיקה תלת ממדית ממוחשבת לזיהוי ואיתור הפקטורים באופן אובייקטיבי תסייע בזיהוי מדויק של ביומכניקת הרוכב.
כאמור, בגוף האדם קיימות אסימטריות רבות ומגוונות ולכן, אופניים המתאימים לרוכב אחד, לא בהכרח יתאימו לרוכב אחר, גם אם הרוכבים הינם בעלי אותו מבנה, גובה ומשקל.
יציבה נכונה ומנח נכון של הרוכב על אופניו יכולים למנוע פציעות, לפתור כאב הנוצר כתוצאה מהרכיבה ולשפר ביצועים. תנוחת רכיבה שאינה אופטימלית גורעת מיכולתו של הרוכב לרכב מהר יותר, להביא את יכולתו לאופטימום וחושפת אותו, שלא לצורך, למגוון פציעות אפשריות.

התאמת האופניים למבנה הרוכב

המטרה של התאמת האופניים היא ליצור מצב אופטימלי בו הרוכב משפר את הביצועים האתלטיים תוך הימנעות מפציעה. השימוש בניתוח תנועה בספורט מיועד לזהות תנועות ביו-מכאניות חריגות ומבנה אנטומי שאינו תקין אשר יכולים לגרום להופעת סימפטומים ולהוביל לתפקוד לקוי של מפרקים ושרירים.
בעבר, בארץ ובעולם בכלל, התאמת אופניים התבצעה באמצעות שיטות קונבנציונליות ע"י מדידות סטטיות וניסיון לתקן אסימטריות בעין הבלתי מזוינת. לאחר מכן, השיטה השתכללה מעט וההתאמה התאפשרה בעזרת מצלמת וידאו. זוהי השיטה הבסיסית ביותר להתאמת אופניים. בשיטה זו מספר קטן של מצלמות וידיאו מתעדות את התנועה כאשר תדירות קליטת התמונה נמוכה, הדיוק בשיטה מוגבל ותלוי בהצבת המצלמות ובכיולן. חסרון נוסף בשיטה הינו חוסר היכולת למדוד את התנועה הסיבובית של המפרקים במישור האופקי כאשר זהו מרכיב תנועה בעל חשיבות רבה בתנועה הפיזיולוגית של המפרקים. כמו כן, השיטה אינה מאפשרת את מדידת שני הצדדים בו זמנית לשם בחינת האינטראקציה ביניהם. היתרון בשיטה הינו העלות הנמוכה של הציוד.

דוגמאות לחברות טובות המייצרות מערכות דו ממדיות הן DARTFISH, RETUL, QUINTIC. חשוב לציין שחלק מהחברות המספקות מידע דו ממדי גורסות כי יש להם את היכולת למדידה תלת ממדית.

בתמונה מימין: ניתוח תנועה דו ממדי ב"שיטת הקווים" –המדידה אינה מדויקת ואינה בעלת יכולת תיעוד תנועה תלת מימדי.

בתמונה משמאל: מדידת זווית הברך במד זווית. הבדיקה סטטית ,מהימנותה נמוכה ואינה מייצגת את הנעשה בזמן רכיבה כמו בבדיקה דינאמית

פתרונות אלו אינם מספקים מענה מבוסס מדעית לבעיות הכאב השונות באוכלוסיית הרוכבים ומניעתן. מחקרים מוכיחים שמדידות אלו אינן מייצגות נכונה את המתרחש באופן דינאמי בזמן הרכיבה.

התאמת אופניים תלת ממדית

כיום הטכנולוגיה מאפשרת התאמת אופניים תלת ממדית. הבדיקה מבוצעת על אופניו האישיות של הרוכב תוך כדי הרכיבה. התאמה זו מדויקת ושונה מההתאמות הסטטיות כאשר במהלכה כל תנועה בזמן הרכיבה מצולמת, מתועדת ומנותחת על ידי מערכת ממוחשבת בעלת רמת דיוק של 0.17 מ"מ.

הבדיקה מקיפה וכוללת את ההיסטוריה הרפואית של הרוכב, בדיקה פיזיקאלית ואנתרופומטרית המבוצעת על ידי פיזיותרפיסט מומחה בביומכאניקה וניתוח סגנון הרכיבה. בבדיקה זו מתרשמים מכוח וגמישות שרירים, מאבחנים מנחים ביומכניים לקויים, טווחי תנועה במפרקים ומודדים פרמטרים של האופניים כגון גובה והטיית האוכף , אורך וזווית הסטם, גובה ורוחב כידון, מרחק הכידון מהאוכף, מיקום הקליטים ועוד.

שש מצלמות אינפרה אדום אופטיות מתעדות את תנועות הרוכב והמנחים השונים של המפרקים בזמן הרכיבה בקצב גבוה של 120 עד 240 תמונות בשנייה. הנתונים מוזנים לתוכנה ייחודית לצורך ניתוח ועיבוד לדמות תלת ממדית, המייצגת את תנועותיו של הנבדק.

סרט המדגים התאמת אופניים בתלת מימד

הדמיה תלת ממדית: מדידת זוויות הסיבוב במפרקים

תנועת כל אחד מן המפרקים הנעים נמדדת ברמת דיוק של 0.17 מ"מ ובשלושה מישורי תנועה. ניתן לצפות בהילוך איטי של תנועות הרוכב על מנת להבחין בסטיות התנועה אשר העין הבלתי-מזוינת אינה מסוגלת לזהות.
המערכת מספקת ערכים מספריים וגרפיים המתארים את אופן הרכיבה של הנבדק ועל סמך הנתונים הללו מבוצעת התאמת אופניים מדויקת המשפרת את ביצועי הרכיבה, תורמת להנאה ברכיבה ומונעת פציעות חוזרות.

 

טריזים (wedges): תיקון זוויתי ו/או הגבהה הגורמים לשינוי בתנועה של כף הרגל ומשפיעים על תנועת הגפה כולה