קרע בלברום ירך

הלברום הוא רקמת חיבור וסחוס קשיחה המצפה את שפת השקע של מפרק הירך, האצטבולום. הלברום מרפד את המפרק, נותן לו יציבות ושומר את עצם הירך במקומה. קרע בלברום הוא נזק לרקמה הסחוסית במפרק. במקרים מסוימים לא יהיו כאבים ובמקרים אחרים יכולים להיות כאבים באזור המפשעה או תחושת "קליקים" בזמן תנועה. בטווח הארוך, קרע בלברום יכול לגרום לנזק למפרק.

סיבות ושכיחות של קרע בלברום

קרע בלברום יכול להיגרם מסיבות שונות אך ל-75% מהמקרים אין סיבה ברורה אחת. הקרעים יכולים להתפתח בהדרגה או כתוצאה מטראומה כמו תאונות דרכים או נפילות. בנוסף, ענפי ספורט מסוימים הדורשים סיבוב בירך, כמו טניס, בלט או כדורגל, גם מגדילים את הסיכון לקרע. אחת הסיבות השכיחות לפגיעה בלברום נובעת מצביטה פמורו-אצטבולארית (Femoro Acetabular Impingement), שנגרמת בעקבות שינויים בעצמות המפרק. שינוי יכול להביא לצביטה בין העצמות ובלברום והתוצאה יכולה להיות קרע בלברום בירך. קרעים בלברום נפוצים יותר אצל נשים ואצל אנשים עם אבנורמליות במפרק הירך כמו דיספלזיה.

קרע בלברום מקושר לאוסתאוארטריטיס בירך, אך לא ברור האם הוא גורם תורם לכך או סימפטום של התופעה.

בשנים האחרונות התגלה שהתופעה יותר נפוצה ממה שחשבו בעבר. במחקרים נמצא כי ל 22% מהספורטאים שדיווחו על כאב במפשעה יש קרע בלברום.

 

מה הסימפטומים של קרע בלברום של הירך?

התלונה העיקרית היא כאבים באזור המפשעה, האגן ו/או הירך. לעיתים תורגש תחושת נוקשות או אי נוחות. יכולים להופיע "קליקים" בזמן תנועה והגבלה בטווח תנועות מסוימות. הכאב יכול להופיע באופן פתאומי או להתפתח בהדרגה. עם הזמן העומס על המפרק מתפתח ויכול להוביל להתדרדרות נוספת ונזק קבוע.

 

כיצד מבצעים אבחנה לקרע בלברום?

קרעים בלברום יכולים להיות קשים לאבחון. מחקרים מראים כי בממוצע אנשים עם קרע בלברום יכולים לעבור שנתיים לפני קבלת אבחנה נכונה.

תהליך האבחון כולל בדיקה פיזיקלית מקיפה ושימוש במספר אמצעי הדמיה, כולל MRI עם הזרקת חומר ניגוד לתוך המפרק. במקרים מסוימים תתבצע הזרקה של חומר מאלחש לתוך המפרק על מנת לסייע בחידוד מקור הכאב.

 

דרך פולשנית יותר לאבחן קרע בלברום היא ארתרוסקופיה בה מחדירים מצלמה דרך חתך קטן ומסתכלים על המפרק. התהליך הזה הוא לרוב חלק מניתוח הנועד לתקן את הנזק.

 

מה הטיפול בקרע בלברום של הירך?

לאחר קבלת האבחנה הטיפול יתחיל לרוב באופציה השמרנית ולא הכירורגית. כלומר משככי כאבים, מנוחה יחסית וטיפולי פיזיותרפיה. לא ברורה התוצאה של הטיפול הזה בטווח הארוך מכיוון וללברום יש מעט מאוד אספקת דם ולכן החלמה טבעית שלו היא כמעט בלתי אפשרית. ניתן ללמוד להוריד את העומס מהמפרק על ידי בניית כוח ומסת שריר שיתמכו במפרק.

 

 

במקרה ואין הטבה בטיפול השמרני. ייתכן והרופא ימליץ על ניתוח ארתרוסקופי. זהו  ניתוח בגישה פולשנית מינימלית. המנתח ייכנס אל המפרק עם מספר כלים זעירים, כולל מצלמה, דרך שניים או שלושה חתכים קטנים. לרוב הרקמה הפגועה תוצא אך ייתכן ותתוקן במקום. עדיין לא ידוע האם סוג הטיפול הזה עוזר למנוע ארתריטיס של המפרק בטווח הארוך. כמו כן, יש עדויות שלאחר גיל 45 יעילות הניתוח היא מינימלית, לכן יש לשקול בכובד ראש לפני שניגשים לניתוח.

הניתוח לרוב נותן תוצאות טובות בטווח הקצר, מומחים אינם בטוחים למשך כמה זמן התוצאות האלו נשמרות. הניתוח לרוב לא יהיה מוצלח אצל מטופלים שיש להם בעיות אחרות כמו ארתריטיס או דיספלזיה. לאחר ניתוח יש צורך בפיזיותרפיה כדי לבנות מחדש את טווחי התנועה והכוח של הגפה.

 

מכיוון שההצלחה של הניתוח לתיקון קרע בלברום אינה חד משמעית יש להתייעץ עם הרופא והפיזיותרפיסט ולשקול את היתרונות והחסרונות לפני החלטה. ייתכן ותרצה לקבל חוות דעת שנייה מרופא ו/או פיזיותרפיסט בנוסף לפני קבלת החלטה.