אוסגוד-שלטר Osgood-schlatter disease

מחלת אוסגוד-שלטר, מה אתם יודעים עלייה? הייתם אצל רופא המשפחה והשם הזה עלה לאוויר? הסירו דאגה מלבכם, השורות הבאות ייעשו לכם קצת סדר, יעשו סדר אודות המחלה, אודות דרכי טיפול יעילות ויכניסו את הדברים לפרופורציה. 

השתתף בכתיבת הכתבה – ד"ר סאם ח'מיס, פיזיותרפיסט מומחה לביומכאניקה קלינית וניתוח תנועה.

 

מה זה אוסגוד שלטר?

אוסגוד שלטר היא מחלה שכיחה בקרב מתבגרים בגילאי 9-16 שנים, הפעילים בעיקר בענפי ספורט שכוללים קפיצות וריצה. המחלה לרוב מערבת ברך אחת, ושכיחותה גדולה יותר בקרב בנים. אוסגוד שלטר בדרך כלל חולפת מאלייה בסיום תהליך הגדילה גם ללא התערבות כירורגית.

התיאוריה הרווחת כיום היא שהמחלה נובעת מכיווץ חוזרני (כזה שחוזר על עצמו פעמים רבות) של מנגנון היישור של הברך, מנגנון שמורכב משריר הארבע ראשי והפיקה.
גיד הפיקה המשכי לגיד השריר הארבע ראשי, ומתחבר ללוחית הצמיחה בחלקה העליון של עצם השוק (לגבשושית עצם השוק). בזמן כיווץ שריר הארבע ראשי מופעל עומס על אזור החיבור של גיד הפיקה עם לוחית הצמיחה.

עומס חוזרני עלול לגרום לגירוי במקום ולהפתחותו של תהליך דלקתי, ובמקרים חמורים יותר עלול לגרום אף לתלישה חלקית של גבשושית השוק.
העומס על אזור האחז בלוחית הצמיחה יכול לגרום גם להתגרמות ולגדילה מוגברת של הגבשושית.

לעיתים אף תיוותר בליטה גדולה יותר של הגבשושית. המחלה חולפת מעצמה מהסיבה שלוחית הצמיחה מפסיקה לגדול ומתגרמת בתום שלב הבשלת השלד. 

 

כיצד מאבחנים אוסגוד שלטר?

האבחנה היא בדרך כלל קלינית, על ידי איש מקצוע המסתמך על תלונות הילד ועל התסמינים. הילד ידווח על כאבים מתגברים בקדמת הברך, על גבי גבשושית עצם השוק, וזה יופיע בזמן פעילות גופנית. הכאבים לרוב חולפים לאחר מנוחה.
הכאב מוחמר בזמן פעילות גופנית הכוללת ריצה, קפיצה, מכרעים ומגע ישיר בין הברך לרצפה. כלומר, קיים קשר ישיר בין הופעת הכאב לפעילות גופנית.

בבדיקה קלינית נראה נפיחות ותהיה רגישות למגע במקום. במידה וקיימת גם תלישה חלקית של גבשושית עצם השוק יהיה ניתן לאבחן את חומרתה בצילום רנטגן. בנוסף צילום רנטגן יעזור לשלול אבחנות אחרות כגון שבר, זיהום או גידול בעצם.

 

מה כולל טיפול לאוסגוד שלטר?

הטיפול לאוסגוד שלטר הוא הפחתת כאב וכולל לרוב מנוחה, קירור המקום והימנעות מהפעילות שמחמירה כאב.

לעיתים משלבים גם טיפול תרופתי של נוגדי כאב ודלקת בהתייעצות עם אורטופד ילדים.

חשוב לציין כי אין מספיק מחקרים שבוחנים את ההשפעה של התערבות אקטיבית, דהיינו תרגילי מתיחות, חיזוקים מותאמים וחזרה הדרגתית לפעילות. עבודה מ- 2020 בדקה השפעה של התערבות אקטיבית ב- 51 מתבגרים בגילאי 10-14. תוכנית האימונים נמשכה 12 שבועות וכללה הפחתת כאב, תרגול הדרגתי להעמסה על גיד הפיקה, לחיזוק שרירי הברך וחזרה הדרגתית לספורט. 80% מהמתבגרים דיווחו על שיפור לאחר ההתערבות האקטיבית. המסקנה הייתה שהתערבות אקטיבית יכולה להיות חלופה טובה לטיפול המקובל של מנוחה.

 

טיפולי פיזיותרפיה לאוסגוד שלטר וחיזוק שליטה שרירית

טיפול פיזיותרפי לברך, הנכלל תחת הגדרת התערבות אקטיבית כולל מספר מרכיבים- טכניקות להורדת כאב כגון חבישות, קירור, מתיחות ותרגילי חיזוק, נרחיב על חלקם: 

– תרגילי מתיחות של השרירים הנאחזים סביב הברך- ארבע ראשי, המסטרינגס, התאומים והרצועה האיליאוטיביאלית. המתיחות צריכות להיות הדרגתיות וללא החמרה של הכאב.

– תרגילי חיזוק מותאמים לפעילות של המתבגר. חיזוק הדרגתי תוך ויסות עומסים ללא כאב של שריר הארבע-ראשי בפרט והגפיים התחתונות בכלל תוך שליטה ובקרה תנועתית נכונה. בשלב ההתחלתי נתמקד בתרגילי בלימה, בכיווץ אקסצנטרי (התארכות של השריר בזמן כיווץ) ובהמשך ישולבו תרגילים של כיווץ קונצנטרי (התקצרות של השריר בזמן כיווץ). תרגילים אלו עוזרים בייצוב הברך וייתכן ויפחיתו ממידת הכאב.

 

סרטון המציג מתיחות לחיזוק שליטה שרירית:

סרטון לתרגול נוסף:

 

מתי כדאי לשקול ניתוח לאוסגוד שלטר?

במקרים נדירים שבהם הסימפטומים לא חולפים ניתן לשקול התערבות ניתוחית בשלב שבו המתבגר סיים את שלב הגדילה. כלומר, ניתוח לאוסגוד שלטר הוא מפלט אחרון, והוא יבוצע רק כאשר ההתערבות האקטיבית לא נתנה מענה הולם. 

 

לסיכום, בלי פאניקה, יש פתרון!

אם שמעתם את המושג אוסגוד שלטר אין צורך להיכנס לפאניקה. אם הילדים מתמודדים עם הכאב בגבורה, והכאב לא מתגבר וגורם לפגיעה ממשית באיכות חייו של הילד אז ניתן להמתין עד שזה יעבור מאליו.

במידה והכאב בעל עוצמה שנותנת אותותייה והילד מרגיש צורך בטיפול אז כדאי לפנות לטיפולי פיזיותרפיה, אשר מהווים טיפול אקטיבי והראו יעילות בהפחתת כאבים ותסמינים נוספים.

לגבי ניתוח, זכרו כי אליו פונים רק כאשר אין ברירות אחרות.

מאחלים לכם בריאות איתנה, צמיחה בריאה ונטולת כאבים, מרכז איימקס.